fbpx

שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לציבורי

שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לציבורי

ישנם טובין ציבוריים רבים הניתנים לאספקה ביתר יעילות על ידי המגזר הפרטי, הנקראים גם טובין חצי ציבוריים, אך עדיין בשל כשלי שוק ובעיית הטרמפיסט יש הכרח לקביעת מדיניות ברמת המקרו על ידי הרשויות המתאימות לכך. לכן אספקת שירותים ומוצרים על ידי המגזר הפרטי מותנית בהכרח בשיתוף פעולה עם הרשויות ברמה כלשהי, כאשר המגזר הציבורי משמש כגוף מפקח ומכוון את המגזר הפרטי העוסק באספקת השירות בהתאם לכללים מוגדרים של הרשויות.

שיתוף הפעולה בין המגזרים מובן כצורך הכרחי בספרות הכלכלית היום. מצד אחד, ישנו המגזר הציבורי שאמור לקחת בחשבון שיקולי מדיניות ולדאוג לרווחת האזרחים – אך כמערכת מנהלית ובירוקרטית מגזר זה אינו יעיל באספקת שירותים ברמה הנדרשת. מצד שני, ישנו את המגזר הפרטי עם רמה גבוהה מאד של יעילות תפעולית ביחס למגזר הציבורי – אך הוא פועל ללא קשר למטרות סוציאליות, חברתיות, ותכנון ארוך טווח. לכן שיתוף הפעולה בין הצדדים באופן בו המגזר הציבורי מפקח ומכוון ואילו המגזר הפרטי מבצע מהווה כיום את הדרך האופטימלית והמקובלת ביותר לאספקת טובין ציבוריים ברמות שונות. שיתוף פעולה באופן זה רווח ונפוץ מאד כיום במדינות העולם, והוא יכול ללבוש צורות רבות של יחסים חוזיים וחלוקת אחריות בין הצדדים. לאחר עשורים של שיתוף פעולה, יש במרבית הממשלות בעולם יחידות מיוחדות העוסקות בשיתוף הפעולה, ויש מנגנונים שונים ורבים, נהלים ותקנות, המגדירים את היחסים בין הצדדים בכל מקרה לגופו.

יש מספר סוגים מרכזיים של שיתוף פעולה בין המגזרים:

  • הפרטה ומיקור חוץ של שירותים ציבוריים: הפרטת שירותים ומיקור חוץ הם מצב שבו שירות מוגדר עובר במלואו לידיים פרטיות בתשלום ישיר של הרשות. כך למשל שירותי ניקיון ואשפה מופרטים באופן בו חברה חיצונית מספקת את השירות ומקבלת תשלום ישירות מהגוף הציבורי, ללא מעורבות האזרח.
  • מיזמים משותפים: אלו הם מיזמים בהם יש חלוקת אחריות משותפת ושוויונית יותר בין הגוף הציבורי לגוף הפרטי במקום אספקת שירות בתשלום ישיר. אלו יכולים להיות מיזמים חד פעמיים, כמו פרויקטים לשיפור פני העיר, או מיזמים ארוכי טווח, כגון בניית תשתיות חדשות במדינת עולם שלישי.
  • השקעה פאסיבית: זהו שיתוף פעולה בו הרשויות מעודדות חברות פרטיות לבצע שירות לטובת הציבור באמצעות מענקים או פטורים מסויימים. דוגמה לכך היא למשל תכנית תמ"א 38, בה המדינה רוצה לשפר את המרחב הציבורי באמצעות מתן פטור ממס וזכויות בניה לחברות פרטיות. המדינה משאירה אץ היבטי התכנון, הבניה והמקרקעין בידי האנשים הפרטיים, באישורים והגבלות כמובן, ומספקת בטוחות פיננסיות באופן פאסיבי בלבד ללא כל מעורבות אחרת.
  • שיתוף פעולה וולנטרי או לא רשמי: זהו מצב בו גופים פרטיים מספקים שירותים, בעיקר שירותים בסיסיים במדינות עולם שלישי, בשל חוסר היכולת של המדינה לספק אותם. אלו בעיקר עמותות המסייעות לספק שירותי רפואה, מים ומזון לאזורים נזקקים, אך גם גופים פרטיים התורמים ציוד לצה"ל בישראל בערבי התרמה מהווים שיתוף פעולה שכזה.
  • שותפות פרטית-ציבורית (Private-Public Partnership (PPP)): זהו סוג של שיתוף פעולה מורכב בו יש חלוקת סיכונים ותחומי אחריות מורכבת בין המגזר הציבורי והפרטי. יש מודלים שונים של שיתוף פעולה באופן זה, וככלל זהו מצב בו חברה פרטית מספקת שירות לציבור, משקיעה בבניית תשתיות מתאימות, לוקחת על עצמה את שרשרת הניהול והאספקה לחוזה ארוך טווח של כ-25 שנה, ובדרך כלל גובה את התשלום ישירות מהציבור. כך למשל נבנה כביש 6 בישראל, כאשר חברה פרטית בנתה ומימנה אותו וכעת היא גובה מהאזרחים כסף על השימוש בכביש. באופן דומה גם מתקני ההתפלה בישראל נבנו, על ידי חברות פרטיות שהשקיעו ממון רב בבניה, אך הם מקבלים את התשלום ממדינת ישראל.

אלו הם הסוגים המרכזיים והבולטים של שיתופי פעולה, אך יש מגוון רב של דרכים בהם המגזר הציבורי והפרטי יכולים לשלב ידיים. ממשלות וגורמים במגזר הפרטי יוצרים הסכמי שותפות ספציפיים תוך שימוש במגוון מנגנונים המתאימים לכל מקרה ומקרה, וממשלות וקובעי מדיניות ברחבי העולם מחפשים ללא הרף צורות חדשות ויעילות יותר של שותפות. בדרך כלל אלו צורות שותפות המעניקות למגזר הפרטי יותר אחריות בתכנון, תכנון, הפעלה ואספקת שירותים, תוך צמצום השקעות המגזר הציבורי ומעורבותו. ממשלות גם מעודדות חברות במגזר הפרטי להשתתף באספקת טובין ציבוריים באופן שונה כגון הסרת רגולציה ולעיתים גם מאפשרות למגזר הפרטי להתחרות במגזר הציבורי על אספקת סחורות. עדיין, העיקרון המנחה בכל שיתוף פעולה מוצלח הוא השגת מטרות חברתיות וסוציאליות בהכוונת הרשויות – תוך שימוש בכלים היעילים של המגזר הפרטי להשגתם.

 

 

הכותב: אלי מנחם רו"ח ועו"ד בעל משרד עצמאי המתמחה בחברות ורשויות מקומיות, שימש כמבקר רשויות מקומיות וחשב מלווה מטעם משרד הפנים.

המאמר אינו מהווה  ייעוץ משפטי מחייב  , האמור מעניק מידע כללי בלבד

 

דילוג לתוכן