תאונת עבודה – ביטוח לאומי
כאשר עובד נפגע בעבודה, הפגיעה עלולה להיות בעלת השלכות על יכולת ההשתכרות שלו, וכן להשפיע על אספקטים שונים ביחסי העבודה בינו לבין מעבידו.
זכאות העובד לדמי פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי
עובד שהוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בתאונת עבודה, ולא עבד כתוצאה מהפגיעה, יהיה זכאי לגמלת נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, על פי אישור רפואי. דמי הפגיעה נועדו לפצות את העובד על אובדן הכנסותיו מעבודה עקב הפגיעה בעבודה.
לא יהיו זכאים לדמי פגיעה:
- מבוטח שעבד למעשה בתקופת אי-הכושר שנקבעה בתעודה הרפואית.
- מבוטח שנפגע בזמן שהיה בשיקום מקצועי או בהכשרה מקצועית, ולא נגרע מהכנסתו מעבודה עקב הפגיעה.
- אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער.
- עובד זר ששוהה בארץ שלא כחוק.
איזו פגיעה תיחשב פגיעה בעבודה?
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.
עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה:
- בדרכו ממעונו, או מהמקום שהוא לן בו, אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
- בשעת עבודתו במקום העבודה, או בסביבתו הקרובה ביותר, בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
- בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
- למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
- למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.
- גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה:
א. כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.
ב. כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים, או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי, וכן כדי להחזירו משם.
תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה.
תשלום דמי פגיעה
דמי הפגיעה משולמים לעובד ע"י המוסד לביטוח לאומי בעד פרק הזמן בו העובד לא עבד ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
שיעור דמי הפגיעה ליום לעובד שכיר:
שיעור דמי הפגיעה ליום הם 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד למקסימום דמי פגיעה ליום שהם 75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לטבלת "מקסימום דמי פגיעה ליום" עדכנית – לחץ כאן.
דמי פגיעה מופחתים לעובד שנגרם לו אי כושר חלקי:
פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה המלאים ליום, במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור זה, ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר שנקבעו לו. דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, לא ישולמו יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
השתתפות המעביד בגמלת דמי הפגיעה: המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את התשלום ששולם לעובד שנפגע בעד 12 הימים הראשונים שלמחרת יום הפגיעה (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית). אם הנפגע היה עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד לביטוח לאומי חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד 12 הימים הראשונים שלמחרת יום הפגיעה. על פי החוק, מועד תשלום ההחזר של המעביד למוסד יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד.
טיפול רפואי לעובד שנפגע
מבוטח שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע בעבודה, זכאי לטיפול רפואי חינם כל זמן שיידרש לו טיפול כתוצאה מהפגיעה. לשם קבלת הטיפול, על העובד השכיר לפנות לקופת חולים עם טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי. את הטיפול הרפואי יתנו למבוטח קופות החולים בלבד. עזרה ראשונה (לרבות אשפוז ראשון) יתנו למבוטח גם מגן דוד אדום, בית חולים וכל רופא, הקרובים אל מקום הפגיעה, אבל המשך הטיפול יינתן בקופות החולים. יצוין כי המוסד לביטוח לאומי מממן במישרין את הוצאות הפינוי וההעברה על ידי אמבולנס ביום הפגיעה בלבד.
הגשת תביעה לדמי פגיעה
כדי לקבל דמי פגיעה, על העובד למלא ולמסור למוסד ביטוח לאומי טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה, לצרף טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר שמולא ע"י המעסיק וכן "תעודה רפואית ראשונה לנפגעי בעבודה", מרופא במחלקת תאונות עבודה בקופת החולים של העובד. אם העובד טופל בבית חולים ממשלתי/ציבורי, עליו לצרף גם את דו"ח המיון.
תאונת עבודה – דיני עבודה
האם העובד זכאי לדמי מחלה בתקופת תאונת עבודה?
עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק דמי מחלה, לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה.
לכן עובד שעבר תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה זכאי לדמי מחלה בתקופת זכאותו לדמי פגיעה.
האם יש איסור פיטורים בתקופת היעדרות מחמת תאונת עבודה או מחמת תאונה אישית?
בניגוד להיעדרות מחמת מחלה בתקופת זכאות לדמי מחלה, שבה אוסר חוק דמי מחלה לפטר עובד הנעדר כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים, אין חוק הקובע הוראה דומה בעניין תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה או בשל תאונה אישית.
האם ניתן לחפוף תקופת הודעה מוקדמת עם תקופת אי כושר המזכה בדמי פגיעה בעבודה או בדמי תאונה, מבחינת התשלום, כך שהמעביד יהיה פטור מתשלום עבור ימי ההודעה המוקדמת?
לא ניתן לחפוף בין תקופת הודעה מוקדמת לתקופת אי כושר שבעבורה מקבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, או דמי תאונה בגין תאונה אישית. עובד זכאי לתמורת הודעה מוקדמת לפיטורים גם אם באותה תקופה הוא מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, וקבלת דמי הפגיעה אינה מייתרת את חובת המעביד לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת.
צבירת זכויות בתקופת היעדרות מחמת תאונת עבודה
אילו זכויות תצבורנה וותק לעובד הנעדר מעבודתו מחמת תאונת עבודה?
כאשר העובד אינו זכאי לתשלום בעבור תקופת ההיעדרות מחמת תאונת העבודה, תקופה זו לא תצבור זכויות כלל.
ואולם, כאשר העובד זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי בעבור תקופת ההיעדרות מחמת תאונת העבודה, יש לבחון כל זכות באופן פרטני לצורך הכרעה האם היא נצברת בתקופת היעדרות זו.
הזכויות והדינים לצבירת תקופת העדרות בגין תאונת עבודה
- הבראה
בתקופה בה נעדר העובד, מחמת תאונת עבודה, הוא לא קיבל שכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, אשר אינה צוברת זכויות להבראה.
- חופשה שנתית-
היעדרות מחמת מחלה המזכה בדמי מחלה צוברת וותק לחופשה. היעדרויות מחמת שמירת הריון, תאונת עבודה, וחופשת לידה, גם כאשר הם מזכים בגמלה, לא יצברו זכויות לחופשה.
- מחלה-
תקופת היעדרות בשל מחלה, המזכה בדמי מחלה, צוברת ימי מחלה. לעומת זאת דינה של היעדרות בשל תאונת עבודה אינה צוברת זכויות למחלה.
- הודעה מוקדמת-
היעדרות מפאת מחלה המזכה בדמי מחלה, היעדרות מחמת שירות מילואים, וכן היעדרות בשל חופשה שנתית, אשר לפי החוקים הרלוונטים דין התשלום עבורם הוא כדין שכר עבודה, תיספרנה בוותק ותצבורנה את הזכות להודעה מוקדמת.
לגבי תקופת תאונת עבודה, שבה העובד מקבל גמלה, דינה של תקופה זו מבחינת המעסיק היא אינה צוברת זכויות להודעה מוקדמת. יצוין כי מעסיק הרוצה להטיב עם עובדיו בהחלט יכול להכניס תקופה זו בחישוב הוותק והזכויות להודעה מוקדמת.
- פיצויי פיטורים-
סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי היעדרות מחמת תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. נקבע כי הפסקה מחמת תאונה או מחלה אינה באה במניין הוותק לעניין קביעת סכום הפיצויים, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה.
מכאן עולה כי ימי היעדרות מחמת תאונת עבודה שעבורם העובד זכאי לתשלום יכנסו לוותק, עד 30 ימים לכל שנת עבודה במצטבר, כלומר יבואו במניין עד לתקופה שאורכה מתקבל על ידי הכפלת מספר שנות עבודתו ב- 30 יום.
- הפרשה לקופת גמל בעת היעדרות העובד מחמת תאונת עבודה –
צו ההרחבה לפנסיה אינו מחייב הפרשה לגמל כאשר העובד אינו מקבל שכר מהמעביד. על המעביד להמשיך להפריש לעובד לגמל גם בתקופת היעדרותו מחמת תאונת עבודה.
אנשים שקראו את הכתבה התעניינו גם ב: דוחות אישיים | יעוץ ותכנון מס | משרד רואי חשבון
